שיטרית נ' פרקליטות מחוז ת"א - פלילי

פסק דין

המערער הורשע, על פי הודייתו, בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי אישום. כתב האישום המרכזי הוא בתיק 5026/09 של בימ"ש השלום בתל אביב. המתלוננת היא אשתו בנפרד של המערער. על פי הנטען באישום הראשון, המערער הגיע לבית הוריה של המתלוננת בתאריך 20/5/09, ביקש מהמתלוננת כי היא תתחנן על מעט שהוא יעזוב אותה. המתלוננת נעתרה לדרישה זו והתכופפה כדי להתכונן. או אז, תפס אותה המערער בגרונה בתנועה של חניקה ורק שוטרים שהגיעו למקום הפרידו ביניהם.

האישום השני התרחש יום אחד לפני כן. המערער התקשר למתלוננת, ביקש שתרד מהבית כדי לשוחח, המערער דרש מהמתלוננת שתביא את חפציה ובתם המשותפת. משסירבה, תקף אותה בכך שבעט ברגלה ודחף אותה. כתב האישום הנוסף שבו הודה המערער ואותו צירף, עניינו איומים על אותה מתלוננת, שהתרחשו כשנתיים קודם לכן, בשנת 07'.

בימ"ש קמא, כב' השופט מ' לנדמן, הטיל על המערער בגין העבירות שבשני כתבי האישום דלעיל, 10 חודשי מאסר בפועל. נגד המערער היה תלוי ועומד מאסר על תנאי בן 6 חודשים, חב הפעלה, משום שמדובר בשתי עבירות ולא עבירה אחת, שעל כן, היה מאסר, כאמור, חב הפעלה.

בימ"ש קדמא קבע, כי המאסר על תנאי ירוצה במצטבר למאסר שהוטל, כך שסה"כ על המערער לשאת בעונש של 16 חודשי מאסר בפועל.

על גזר הדין הערעור בפנינו.

הסנגורית טוענת בהודעת הערעור, כי בימ"ש קמא לא התחשב ולא נתן משקל מספיק לנסיבות המקלות. בגדר הנסיבות המקלות גילו הצעיר, נסיבות חייו הקשות והיזקקותו לטיפול במסגרת תחלואה כפולה. העונש שהטיל בימ"ש, יש בו משום מיצוי הדין ומכך לא היה מקום בנסיבות התיק הנוכחי. עוד טוענת הסנגורית, כי למתלוננת חלק ממשי באירועים נושא כתב האישום. המתלוננת מבוגרת מהמתלונן במספר שנים, נוצר ביניהם קשר זוגי ולהם בת משותפת. הקשר היה מעוות מתחילתו והמתלוננת תרמה לכך ובכך, במידה מסוימת, הביאה לביצוע העבירות.

המדינה, מצידה, מפנה אותנו לנימוקים שציין בימ"ש קמא, לאמור בתסקיר שירות המבחן, כמו גם לגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער. הדגש הושם על כך שאת העבירות נושא כתב האישום המרכזי עבר המערער כשבועיים לאחר ששוחרר ממאסר בתיקו הקודם. עוד לא יבשה הדין על גזר דין זה וכבר שב המערער וביצע עבירות מאותו אופי, עבירות שהן חמורות בפני עצמן. משום כך עותרת המדינה שלא להתערב בענישה ולהותיר אותה בעינה.

אם אמרנו שאין ממש בערעור זה, אמרנו מעט. המערער, לכל אורך דרכו, נוקט בדרכי אלימות. כך בנה את חיי הזוגיות שלו וכך הוא נוהג לא רק כלפי בת זוגו – המתלוננת, אלא גם כלפי בני משפחתו הקרובים ביותר – אמו ואחיו. כתב האישום הקודם, שבגינו תלוי היה ועומד נגד המערער מאסר על תנאי, עניינו תקיפת האם והאח. הדבר עולה מתסקיר שירות המבחן שהונח בפני בימ"ש קמא. אנו רואים לציין כי בתיק הנוכחי אין תסקיר משום שהמערער לא חפץ בו והתסקיר שמדובר בו הוא תסקיר שהוכן בתיק קודם. המערער הגיע להסדר טיעון בתיק הקודם, שכתוצאה ממנו ריצה תקופת מאסר קצרה יחסית. לרוע המזל, לא השכיל להפנים את המסר והתיקים הנוכחיים משמים עדות חד משמעית לכך. התסקיר, לצערנו, איננו אופטימי, וזאת בלשון המעטה, ועולה ממנו מסוכנות ברורה. התוצאה היא, כי לא מצאנו לנכון להתערב, ואנו דוחים את הערעור.

ניתן והודע היום י"ח טבת תש"ע, 04/01/2010 במעמד הנוכחים.

דבורה ברלינר, נשיאה

אב"ד

זאב המר סג"נ,

שופט

ג'ורג' קרא,

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: